קונפליקט משפחה- קריירה: הבדלים בין נשים במקצועות טכנולוגיים לבין נשים במקצועות חברתיים

Transcript

1 קונפליקט משפחה- קריירה: הבדלים בין נשים במקצועות טכנולוגיים לבין נשים במקצועות חברתיים מאת: נטלי דוידי צלר עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי החברה החוג לפסיכולוגיה ינואר 2008

2 קונפליקט משפחה- קריירה: הבדלים בין נשים במקצועות טכנולוגיים לבין נשים במקצועות חברתיים מאת: נטלי דוידי צלר בהנחיית: פרופסור עפרה נבו פרופסור רות כץ עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי החברה החוג לפסיכולוגיה ינואר 2008 תאריך תאריך (מנחה העבודה) (מנחה העבודה) מאושר על ידי מאושר על ידי מאושר על ידי תאריך (יו"ר הוועדה החוגית למ"א) I

3 הכרת תודה ראשית, ברצוני להביע את תודתי למנחות העבודה, פרופ' עפרה נבו ופרופ' רות כץ, שליוו את כתיבת עבודה זו בשלביה השונים, על הערותיהן המחכימות, תבונתן ותמיכתן. שנית, ברצוני להודות לחן סער, על עזרתה בניתוח הנתונים ובהסקת המסקנות וליעל עמיר והלה אפלבאום, על עזרתן בתרגום. שלישית, ברצוני להביע הערכה עמוקה לנשים שהתנדבו להשתתף במחקר זה, תרמו מזמנן ושיתפו בחווייתן. לבסוף, תודתי נתונה לאסף, בן זוגי, על תמיכתו,עזרתו ואהבתו. II

4 תוכן העניינים: עמוד V VIII תקציר רשימת הטבלאות 1. מבוא 1.1 קונפליקט משפחה- קריירה השפעות אחרות לריבוי תפקידים קונפליקט משפחה- עבודה בישראל 1.2 עולם המקצועות ונטיות תעסוקתיות "צירים" במשושה 1.3 קשרים אפשריים בין מקצועות לבין קונפליקט הבדל במקורות הקונפליקט 1.4 השערות המחקר 2. שיטה 2.1 משתתפות 2.2 כלים 2.3 הליך 2.4 ניתוח הנתונים 3. תוצאות 3.1 סטטיסטיקה תיאורית 3.2 סטטיסטיקה הסקתית 3.3 ניתוח פערים 3.4 ניתוח שאלות פתוחות 4. דיון 4.1 בחינת השערות המחקר 4.2 השלכות תיאורטיות ויישומיות 4.3 מגבלות המחקר וכיוונים למחקרי המשך 5. רשימה ביבליוגראפית III

5 עמוד 6. נספחים: נספח מס' 1: כלי המחקר 6.2 נספח מס' 2: תיאור הטיפוסים וסביבות העבודה על פי הולנד 6.3 נספח מס' : 3 ניתוחי הרגרסיות 6.4 נספח מס' 4: כתובות הפורומים ששימוש לדגימת משתתפות IV

6 קונפליקט משפחה- קריירה: הבדלים בין נשים במקצועות טכנולוגיים לבין נשים במקצועות חברתיים נטלי דוידי- צלר תקציר קונפליקט משפחה- קריירה מוגדר כ"קונפליקט בין תפקידי, כאשר הדרישות, הציפיות והלחצים התפקידיים של מערכת אחת, מתנגשים עם הדרישות, הציפיות והלחצים התפקידיים של מערכת אחרת" (נייזברג-בורד, 2003). כניסתן של נשים לשוק העבודה בעשורים האחרונים, כשחלקן הגדול הופכות לאימהות במהלך הקריירה שלהן, הגדילה את שכיחותו של קונפליקט זה, והניבה מחקר ענף בתחום, במטרה למפות את הגורמים השונים לקונפליקט, את דרכי ההתמודדות עמו ואת השפעותיו על רווחתן הנפשית של האימהות העובדות ועל ארגונים (לסקירה: Brinley, 2005.(Eby, Casper, Lockwood, Bordeaux & בנוסף לקונפליקט, נסקרו השפעות נוספות לריבוי תפקידים. במסגרת השערת ה- ישנן השפעות של שני התפקידים, הן במובן החיובי והן במובן השלילי. לצד כך,,spillover (2004) הקונפליקט, מתווספות השפעות חיוביות, החל מהקלה (facilitation) אצל Voydanoff,(1988 למשל, וכלה בהעשרה (כץ, כשהעשרה מיוחסת יותר לנשים העוסקות במקצועות פרופסיונאליים. על מנת לבאר את מושג הקונפליקט על מורכבותו הרבה, נעשה ניסיון לבחון אילו הם (1985) מקורות הקונפליקט. Greenhaus and Beutell מבחינים בשלושה מקורות עיקריים: קונפליקט מבוסס- זמן, קונפליקט מבוסס- מתח וקונפליקט מבוסס- התנהגות. בהמשך לכך, המחקר הנוכחי מנסה למפות את השפעתן של נטיות תעסוקתיות, המהוות ביטוי לאישיות על פי התיאוריה התעסוקתית של הולנד (1997,(Holland,,1962,1985 על חווית הקונפליקט, הן מבחינת עוצמתו והן מבחינת מקורותיו. נטיות תעסוקתיות Interests),(Vocational הן למעשה, העדפות לפעילויות חיים שונות הולנד טען, (1994) כי ניתן לאפיין אנשים לפי מידת הדמיון שלהם לשישה.(Strong, 1943) טיפוסי אישיות, כאשר לכל אחד מששת טיפוסי האישיות ישנה סביבת עבודה המתאימה לו. המחקר הנוכחי התמקד בשניים מתוך ששת הטיפוסים, המהווים שני קצוות: הטיפוס החברתי מחד, שתחומי עיסוקו נוגעים לטיפול, עזרה ושירות לאנשים אחרים; והטיפוס הריאליסטי/טכנולוגי מאידך, שתחומי עיסוקו נוגעים למכונות, כלים וחפצים. שני קצוות אלו V

7 ג( מובחנים על ידי נטייתם לעיסוק הכרוך באנשים (הטיפוס החברתי) לעומת עיסוק הכרוך בחפצים (הטיפוס הריאליסטי). מחקר זה, בדק בכמה אמצעים: שאלון ישיר (2000 Williams, (Carlson, Kacmar & שאלה עקיפה (1992 Ruiz, (Harpaz, Claes, Depolo & ושאלה פתוחה, את חווית הקונפליקט או ההעשרה של אימהות המשתייכות לאחת משתי קבוצות מקצועות: מקצועות חברתיים מחד, ומקצועות טכנולוגיים (ריאליסטיים) מאידך. השערות המחקר היו, כי בעלות נטייה תעסוקתית חברתית (הנוטות לכיוון "אנשים"), כמו גם העוסקות במקצועות חברתיים, תדווחנה על קונפליקט משפחה- קריירה וקריירה- משפחה רב יותר ושונה במקורותיו לעומת בעלות נטייה תעסוקתית ריאליסטית (הנוטות לכיוון "חפצים") כמו גם העוסקות במקצועות ריאליסטיים. ההבדל יהיה גדול ביותר בקונפליקט מבוסס מתח, כך שהעוסקות במקצועות חברתיים תדווחנה אף יותר קונפליקט מסוג זה. בנוסף, שוער כי בקרב העוסקות במקצועות ריאליסטיים ימצא פער גדול יותר בין החלוקה הרצויה לחלוקה המצויה בין תחומי החיים, כמדד עקיף למידת קונפליקט. כל סוגי הקונפליקט נבדקו תוך התייחסות למשתנים מתווכים: גישת הארגון לאימהות (קיומה של תרבות ארגונית תומכת אימהות), שביעות הרצון מהעבודה, ונתונים דמוגראפיים ותעסוקתיים שונים, בניסיון לבודד את השפעות הנטיות התעסוקתיות ותחומי העיסוק השונים. לבסוף, שוער כי ימצא הבדל בתוכן תיאור הקשר בתשובה לשאלה פתוחה, בין מקצוע, עבודה ומשפחה של נשים ממקצועות חברתיים לנשים ממקצועות ריאליסטיים, כך שנשים ממקצועות חברתיים תדווחנה יותר על העשרה בין התפקידים. הממצאים העלו כי ראשית, נמצאה זהות בין תחומי העיסוק לבין הנטיות התעסוקתיות, כך שנשים העוסקות במקצועות חברתיים אכן נטו לכיוון "אנשים", בעוד שנשים העוסקות במקצועות טכנולוגיים אכן נטו לכיוון "חפצים". על סמך ממצא זה, כל הניתוחים התבצעו תוך שימוש במשתנה העיסוק כמשתנה מנבא. על מנת לבחון את ההשערות הראשונות, התבצעו ניתוחי רגרסיה מרובה, שאפשרו לבחון את השפעת העיסוק, מעבר להשפעתם של המשתנים המתווכים ישת הארגון לאימהות, שביעות הרצון מהעבודה, ומשתנים דמוגראפיים ותעסוקתיים שונים), והעלו כי תחום העיסוק מהווה מנבא לקונפליקט קריירה- משפחה ולקונפליקט משפחה- קריירה מבוססי התנהגות, כך שנשים העוסקות במקצועות טכנולוגיים מדווחות על קונפליקט רב יותר מאשר אלו העוסקות במקצועות חברתיים. עבור שאר סוגי הקונפליקט (מבוסס זמן ומבוסס מתח) לא הצליח השיוך המקצועי לנבא באופן מובהק את ההבדלים. עם זאת, נמצאו משתנים VI

8 מנבאים אחרים, ביניהם גורמים מבניים בעבודתה של המשתתפת, כגון שעות העבודה והיקף המשרה, שהצליחו לנבא את סוגי הקונפליקט השונים. בחינה עקיפה של הקונפליקט, העלתה כי חברות שתי הקבוצות מקדישות זמן יותר לעבודה שהיו ממה רוצות, כאשר בקרב העוסקות במקצועות טכנולוגיים יותר חריף זה פער (במובהק) מאשר בקרב העוסקות במקצועות חברתיים. כלומר, באופן עקיף התקבלה עדות לקונפליקט קריירה- משפחה מבוסס זמן, החריף יותר בקרב העוסקות במקצועות טכנולוגיים. ניתוח איכותני העלה, כי יותר נשים מהמקצועות החברתיים דיווחו על העשרה בין תפקידים, לעומת חברותיהן מהמקצועות הטכנולוגיים. כמו כן, כיוון ההפרעה בקרב העוסקות במקצועות טכנולוגיים היה קריירה- משפחה בלבד, בעוד שבקרב העוסקות במקצועות חברתיים ההשפעה היתה דו כיוונית. נבחנו גם אופן הדיווח ועוצמת ההבעה הרגשית שבו, ונמצא שהעוסקות במקצועות חברתיים נטו לספק הנמקות מופשטות יותר בהסברן את הקשר שבין מקצוען לבין חווית הקונפליקט, והביעו עצמן באופן רגשי למדי. לעומתן, העוסקות במקצועות טכנולוגיים נטו לספק הנמקות קונקרטיות יותר לקשר שבין מקצוען לבין חווית הקונפליקט, והביעו עצמן באופן בלתי רגשי. לבסוף, נערכו ניתוחי רגרסיה נוספים במטרה לזהות את המשתנים הייחודיים המנבאים כל סוג בקרב כל אחת מהקבוצות. לתוצאות המחקר השלכות תיאורטיות ויישומיות כאחד. ראשית, נקל לפרש את תוצאות המחקר במסגרת השערת ה-,spillover הגורסת כי ישנה זליגה בין תחום הבית לתחום התעסוקתי. בנוסף, תוצאותיו עולות בקנה אחד עם התיאוריה התעסוקתית של הולנד ) Holland, ו- Prediger (1982) באשר לטיפוסי האישיות המשפיעים על הבחירה (1962, 1985, 1997 התעסוקתית, המיקום של טיפוסים אלו על פני הציר של "אנשים-חפצים", ונטייתם של הטיפוסים השונים להבעה רגשית. במישור היישומי, תוצאות המחקר הן בעלות השלכות לתהליכי יעוץ תעסוקתי לנשים, ולמדיניות משאבי אנוש בארגונים המעסיקים אימהות. עם זאת, בשל גודלו המצומצם של המדגם, מול כמות המשתנים הרבה שנבחנה, יהיה צורך במחקרי המשך על מנת לעמוד על הגורמים התעסוקתיים שבבסיס הקונפליקט וההעשרה. לאור הקשרים המורכבים והמותנים שהתגלו במחקר, והעושר שעלה בחלקו האיכותני, נראה כי חשוב להמשיך ולמפות את הגורמים הללו. VII

9 רשימת הטבלאות: מס' טבלה שם הטבלה תיאור המדגם מהימנויות עקיבות פנימית לשאלות הקונפליקט תיאור משתני המחקר (משתנים בלתי תלויים) תיאור משתני המחקר (משתנים תלויים) מתאמים בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנים התלויים סיכום ניתוחי רגרסיה לניבוי סוגי הקונפליקט השונים טבלת מתאמים עבור ה"טכנולוגיות" טבלת מתאמים עבור ה"חברתיות" ניתוחי רגרסיה שהתבצעו בנפרד עבור שתי קבוצות המשתתפות ("טכנולוגיות" ו"חברתיות") ממוצעים וסטיות תקן של הפער בחשיבות היחסית באחוזים בין תחום המשפחה לבין תחום העבודה אצל "טכנולוגיות" ו"חברתיות" עמוד ממוצעים וסטיות תקן של הפער באחוזים של הזמן המוקדש בפועל 3.9 למשפחה לבין הזמן המוקדש בפועל לעבודה אצל "טכנולוגיות" ו"חברתיות" 33 ממוצעים וסטיות תקן של הפער בחשיבות היחסית באחוזים לבין אחוז הזמן המוקדש בפועל למשפחה אצל "טכנולוגיות" ו"חברתיות" ממוצעים וסטיות תקן של הפער בחשיבות היחסית באחוזים לבין אחוז הזמן המוקדש בפועל לעבודה אצל "טכנולוגיות" ו"חברתיות" התפלגות שכיחות התשובות השונות לשאלה בנוגע לשינויים התפלגות שכיחויות התימות השונות בנוגע לחלוקת התפקידים התפלגות שכיחות ההורה הדומיננטי התפלגות מידת ההבעה הרגשית ניתוח קונפליקט והעשרה VIII

10 1. מבוא במהלך העשורים האחרונים נכנסו נשים רבות לשוק העבודה, חלקן הניכר אמהות לילדים קטנים. עובדה זו, העמידה בקונפליקט את תפקיד האם ואת תפקיד העובדת. קונפליקט קריירה- משפחה מהווה קונפליקט תפקידים שכיח ומהותי, בעל השלכות רבות על עבודת נשים כמו גם על חיי משפחתן. לצד זאת, בעשורים האחרונים נכנסו נשים לתחומי עבודה רבים ומגוונים, ועל אף מיגדור של שוק העבודה הקיים גם היום, ניתן למצוא נשים בתחומי תעסוקה שנחשבו עד כה "גבריים". לאור התפתחויות אלה, מעניין להשוות את ביטוייו של קונפליקט משפחה- קריירה בתחומי עיסוק שונים. תפקידים מהווים חלק חשוב מהמבנה החברתי, ופעמים רבות מגדירים את זהות האדם. תפקיד מוגדר, כדפוס או מערכת התנהגויות מצופה (1999 DeMarr,.(Kossek, Noe, & שני תפקידים בעלי ציפיות תפקיד שונות עשויים להוביל לקונפליקט תפקידים. 1.1 קונפליקט משפחה- קריירה קונפליקט משפחה קריירה הוא קונפליקט, בו הדרישות של תפקיד אחד מפריעות לדרישות התפקיד (1985) האחר. Greenhouse and Beutell מגדירים קונפליקט משפחה- קריירה conflict) (family-work כמידה, בה פרטים תופסים את הלחצים התפקידיים מתחום העבודה ומחיי המשפחה כבלתי מתאימים. אם מתייחסים לעבודה ולמשפחה כמערכות תפקידים נפרדות, הרי שהגדרה נוספת לקונפליקט הינה: "קונפליקט בין תפקידי, כאשר הדרישות, הציפיות והלחצים התפקידיים של מערכת אחת, מתנגשים עם הדרישות, הציפיות והלחצים התפקידיים של מערכת אחרת" (נייזברג-בורד, 2003). 40% תופעת קונפליקט המשפחה-קריירה נפוצה למדי: חוקרים מדווחים על שיעורים שבין מההורים המועסקים 1985) Beutell, (Greenhaus & לבין 83% מהאימהות ו- 72% מהאבות & Johnson (Galinsky, (1993,Friedman, המדווחים על קיומו של קונפליקט כזה בחייהם. גישת הקונפליקט התפקידי Approach) (Role- Conflict מסבירה את הקשר הדיפרנציאלי בין המצב המשפחתי לבין הישגים תעסוקתיים בקרב גברים ונשים. הגישה מניחה שההתנהגות התעסוקתית של נשים מושפעת יותר מהמחויבות למשפחה מאשר מהתגמולים שעולם התעסוקה יכול להציע & Betz (O Connel, טוענת, כי הקונפליקט התפקידי מביא לכך, שנשים המציבות בראש סולם (1993) Betz.Kurth, 1989) העדיפויות שלהן את המחויבות למשפחה, יטו להקטין את השאיפות התעסוקתיות שלהן, יחסית לנשים 48% הנוהגות אחרת ויחסית לגברים. במחקר שנערך בקרב מנהלים ישראלים, הצהירו מהנשים ו- 35% מהגברים כי בשלב כלשהו במהלך הקריירה סרבו להצעת קידום או בלמו את התקדמותם התעסוקתית. אולם, 1

11 בעוד שבקרב 77% מהנשים הסיבה לכך היתה ה"פחד לפגוע בילדים", שיעור של 21% גברים בלבד נקט בסיבה זו. דפוס הפוך נצפה בשימוש בסיבה "חוסר עניין בעבודה המוצעת", בה נקטו 47% מהגברים לעומת 19% מהנשים 1991).(Izraeli, דפוסים אילו נצפים גם בקרב פרטים משכילים, כפי שעולה ממחקרה של נעמן (1998). נעמן בדקה את התפתחותם התעסוקתית של בוגרי חוגים שונים באוניברסיטת חיפה. היא ביקשה מנשים וגברים לחלק 100 נקודות בין תחומים שונים המרכיבים את הפעילות היום יומית של הפרט, על פי מידת חשיבותם בחייהם ("שאלת ה- 100 "- Ruiz, 1992.(Harpaz, Claes, Depolo & בנוסף, המשיבים התבקשו לתאר כיצד הם מחלקים את זמנם בפועל בין התחומים השונים, מתוך כוונה לעמוד על קונפליקט בין המצב הרצוי למצב המצוי. עוד נשאלו המשיבים באיזו מידה השפיע המצב המשפחתי על הבחירה התעסוקתית שלהם. הממצאים של נעמן (1998) מצביעים על היקפי משרות גבוהים יותר עבור גברים לעומת נשים, וכן על הבדל בין קבוצות חוגי לימוד, כך שהיקפי המשרות בחוגים הטיפוליים (המאוכלסים על ידי יותר נשים) נמוכים מהיקפי המשרות בקבוצת החוגים כלכלה ומדעים מדויקים וחברתיים (המאוכלסים על ידי יותר גברים). בדיקת חשיבות עבודה ומשפחה העלתה, כי גברים מעידים על מתן חשיבות רבה יותר לעבודה מאשר נשים, וכן מקדישים יותר זמן לעבודה לעומת הנשים. לעומתם, נשים מעידות על מתן חשיבות רבה יותר למשפחה מאשר הגברים, וכן מקדישות יותר זמן למשפחה לעומת הגברים. שני המינים מדווחים על חשיבות רבה יותר למשפחה מאשר לעבודה, כאשר הפער בחשיבות גבוה יותר בקרב הנשים. יתר על כן, גברים מקדישים זמן רב יותר לעבודה מאשר למשפחה, בעוד שנשים מקדישות זמן דומה לשתיהן. באשר לבחירה התעסוקתית, הורים ככלל מושפעים מהורותם בבחירת עבודה והיקפה, אולם נשים מושפעות מכך יותר מגברים, וכן המעבר להורות משפיע יותר על הנשים מאשר על הגברים. מכאן, כי תפקידי מגדר משפיעים על האינטראקציה שבין משפחה לעבודה, תוך שימור הסדר החברתי בחלוקת העבודה בין נשים לגברים. הרצוג (1996) מונה מספר מנגנונים חברתיים הפועלים לשמירת אותו סדר חברתי: משניות בשוק העבודה: בעוד שגברים נתפסים כמפרנסים ראשיים והכרחיים, עבודתה של האישה נתפסת פעמים רבות כ"תוספת" לעבודת הגבר, "מפרנסת שנייה", אשר יציאתה לעבודה אינה הכרחית אלא עונה על צורך כלכלי זמני או צורך נפשי של האישה. על אף שהיום נשים עוסקות במגוון תחומים פרופסיונאליים, עדיין הן מרוויחות פחות מהגברים, ועל כן רציונאלית משפחות רבות נוטות לוותר על עבודת האישה, במידה ויש צורך שאחד ההורים יוותר על עבודתו ויקדיש את זמנו לטיפול בילדים. אבטלת נשים- נשים רבות מתקשות להיכנס לשוק העבודה עקב הקושי לתמרן בין העבודה לבין הבית והילדים, ונתקלות בקשיים רבים יותר להשתלב בו, לעומת גברים. 2

12 אי שוויון בקידום- ככל שמסתכלים על משרות בכירות יותר, כך קשה יותר למצוא נשים המאיישות אותן. מבנה זה גורם הן לשכר נמוך יותר של הנשים, והן לכך שמוקד קבלת ההחלטות הוא גברי, דבר המשמר היררכיה בין המינים. בידול מגדרי- מקצועות מסוימים מזוהים יותר עם גברים, ואחרים מזוהים עם נשים. המקצועות הנתפסים כ"נשיים" מהווים הרחבה של התפקיד הנשי: טיפולי, חינוכי, סיעודי ונותן שירותים (נרדי,.(2003 לאור כל זאת, נראה כי קונפליקט המשפחה- עבודה נוכח יותר בחייהן של נשים, ומשפיע יותר על התנהגות העבודה שלהן, ועל כן תתמקד עבודה זו בחוויית הקונפליקט של נשים בלבד. מקורות הקונפליקט הבחנה נוספת בין סוגי קונפליקט קשורה למקורות הקונפליקט. (1985) Beutell, Greenhaus and מבחינים בשלושה מקורות עיקריים: קונפליקט מבוסס- conflict) :(Time- based זמן קונפליקט הנובע ממצב בו מילוי דרישותיה של.1 מערכת תפקידים אחת, מסגרת זמן. מקשה על מילוי דרישותיה של המערכת האחרת, עקב תחרות על אותה קונפליקט מבוסס- conflict) :(Strain- based מתח קונפליקט הנובע ממצב הנוצר כאשר המאמץ.2 הרגשי והנפשי הכרוך במערכת אחת, מקשה על התפקוד במערכת האחרת או גורם לתפקוד להשתנות באופן מסוים שאינו מתאים בהכרח לאותה מערכת. קונפליקט מבוסס- conflict) :(Behavior- based התנהגות קונפליקט המבוסס על מצב בו,.3 ההתנהגות האופיינית למערכת אחת אינה אדפטיבית בתפקוד במערכת האחרת. הבחנה זו בין מקורות הקונפליקט משמשת הן כבסיס תיאורטי והן כבסיס מתודולוגי לכלי מחקר רבים בתחום זה (למשל: נייזברג-בורד, ; Fleeson,.(Wayne, Musisca & (1992) Cooper Frone, Russel, and הסבו את תשומת הלב של המחקר לקשר הדו כיווני שבין משפחה <- ועבודה. לדידם, יש להבחין בין קונפליקט הנגרם על ידי עבודה המפריעה למשפחה (קונפליקט עבודה משפחה) לבין קונפליקט הנגרם על ידי משפחה המפריעה לעבודה (קונפליקט משפחה -> עבודה). בקונפליקט עבודה-> משפחה, התחושה היא שהעבודה מפריעה לחיי המשפחה וגורמת להזנחה של המחויבויות לבית ולמשפחה בשל לחצי העבודה. לעומתו, בקונפליקט משפחה -> עבודה כוון ההפרעה הוא הפוך. Frone, 3

13 (1991) Cooper Russel, and מצאו כי החוויה של קונפליקט עבודה-> משפחה שכיחה פי שלושה מהחוויה ההפוכה. מחקרם של (1992) al. Frone et מצא, כי קיים קשר הדדי חיובי בין שני סוגי הקונפליקט, כאשר לכל אחד מהסוגים גורמים מובחנים. בעוד שלחצים בעבודה הגבירו קונפליקט עבודה-> משפחה, לחצים משפחתיים ומעורבות במשפחה הגבירו קונפליקט משפחה-> עבודה, בעוד שמעורבות בעבודה לא נמצאה כמשפיעה על קונפליקט עבודה-> משפחה השפעות אחרות לריבוי תפקידים רוב המודלים של קונפליקט עבודה משפחה מדגישים גורמים מבניים בתחומי העבודה והמשפחה שגורמים לקונפליקט. למשל, מחקר קודם מצא קשר ישיר בין רגש שלילי לקונפליקט (1999,(Carlson, וכן קשר בלתי ישיר דרך הגדלת הלחץ מהעבודה stress).(job עקב הדגש על קונפליקט, ברוב המחקרים משתמשים בסולמות שמדגישים את ההשלכות השליליות של תפקיד אחד על השני. אולם, יש תיאורטיקנים הטוענים כי יתכנו השפעות חיוביות לתפקידים מרובים. במסגרת תיאורית הזליגה,(spillover) ישנן השפעות של שני התפקידים הן במובן החיובי והן במובן השלילי, (2004) Voydanoff (facilitation) וכך לצד הקונפליקט מתווספות השפעות חיוביות, החל מהקלה אצל (2004) Voydanoff.(1988 למשל, וכלה בהעשרה (כץ, בחנה את הקשר בין דרישות ומשאבי העבודה לבין מושג הקונפליקט ומושג ההקלה, ומצאה כי דרישות העבודה תורמות לקונפליקט, בעוד שמשאבי העבודה תורמים להקלה. עם זאת, משאבי העבודה משפיעים גם על הורדת עוצמת הקונפליקט, כך שנראה כי לא מדובר במושגים בלתי תלויים. כץ (1988) בחנה את השפעת כפל התפקידים של האם העובדת על משתני קונפליקט והעשרה שונים, תוך שימוש בשתי נקודות מבט: נקודת המבט הפסימית, המדגישה את התוצאות השליליות של התחרות על משאבים נדירים, ונקודת המבט האופטימית, המעלה את אפשרות ההעשרה ההדדית הטמונה בכפל התפקיד. במחקרה של כץ, התקיימו שתי המגמות זו לצד זו, כאשר מספר משתנים הטו את הכף לגבי מגמת ההעשרה. נמצא, כי אמהות עובדות עתירות משאבים (השכלה, הכנסה ויוקרה מקצועית) נוטות לחוות יותר העשרה ופחות מתח או קונפליקט. כך, ריבוי התפקידים אינו פוגע ואף מוסיף. היות ומחקר זה יתמקד באמהות עובדות ברמה פרופסיונאלית גבוהה, ניתן לצפות לביטוי של העשרה. עם זאת, אחד ההסברים שכץ מציעה להעשרה, הוא בבחירה התעסוקתית של האם בתחום שירותי האנוש. מחקר זה ישווה בין (1988) אמהות עובדות מתחום הטיפול הנפשי לבין אמהות עובדות מתחום ההנדסה, וכך יאפשר לבחון האם ההעשרה קשורה לרמה הפרופסיונאלית, או לסוג המקצוע. הדבר ייבדק באמצעות שאלה פתוחה בנושא. 4

14 1.1.2 קונפליקט משפחה- עבודה בישראל בדקו קונפליקט תפקידי ותפיסת תפקידי מגדר בישראל, בקרב שני (1995) Moore and Gobi מקצועות מנוגדים: מקצוע "גברי" (נשות אקדמיה) ומקצוע "נשי" (מורות). לטענתם, החברה הישראלית הינה מתועשת ואורבאנית מחד, אולם מסורתית מבחינה משפחתית מאידך. נוכחותם של נשים וגברים בשוק העבודה הינה דיפרנציאלית מבחינה מגדרית, הן מבחינת היקפי המשרה והן מבחינת יוקרתם של המקצועות. במחקרם נמצא, כי נשים במקצוע ה"נשי" נוטות לייחס יותר חשיבות למשפחה, מקדישות יותר זמן למשפחתן ונושאות בנטל רב יותר בה. לעומתן, נשים במקצוע "גברי" מייחסות יותר חשיבות לעבודתן, משקיעות בה זמן יותר ונושאות בנטל קטן יותר בביתן, הודות לעזרה בתשלום לרוב. כך, עבור המורות החובות המשפחתיות הן שתרמו לתחושת הקונפליקט, בעוד שעבור נשות האקדמיה החובות המקצועיות הן שתרמו לה. מכאן, כי כיוון הקונפליקט הינו פונקציה גם של סוג המקצוע בו עוסקת האישה. זאת ועוד, הנטל בבית תורם יותר לתחושת הקונפליקט מאשר הנטל בעבודה, כך שנשים המגבילות את הנטל בבית חוות פחות קונפליקט מאשר נשים המגבילות את הנטל בעבודה. החוקרים מבחינים בין שתי אסטרטגיות לצמצום קונפליקט- "תפקיד ביתי מוגבל" (נשות אקדמיה) ו"תפקיד עבודה מוגבל" (מורות) ומציינים, כי האסטרטגיה של "תפקיד עבודה מוגבל" יעילה יותר להפחתת קונפליקט. בנימיני (2003) השוותה את קונפליקט המשפחה- עבודה בשני כוונים שונים: ראשית, היא השוותה בין ארגונים מסוגים שונים: גבריים ונשיים. בתוך שנית, החלוקה לארגונים גבריים ונשיים, היא השוותה שני מקצועות: מהנדסות ונשות משאבי אנוש, ועמדה על ההבדלים בין ארבע הקבוצות הללו, תוך שימוש בראיונות (מהנדסות בארגונים גבריים; מהנדסות בארגונים נשיים; נשות משאבי אנוש בארגונים גבריים; נשות משאבי אנוש בארגונים נשיים). ארגונים גבריים מוגדרים, כארגונים המושתתים על מבנה פטריארכלי, בהם מגדר מהווה חלק אינטגרלי מתהליכים כמו שליטה, דיכוי, בניית זהות, רגשות ועוד. תהליכים אלו מתרחשים בארגון תוך כדי הבחנה בין נשים לגברים כאשר סמלים ודימויים ארגוניים מבנים ומנציחים הבחנה זו. ארגון גברי רואה בעובדיו "אנשים מופשטים" המקדישים את זמנם לעבודה בלבד, תיאור ההולם בעיקר גברים. עובדים הנאלצים לחלק את זמנם בין מספר מחויבויות, לרוב נשים, אינם מתאימים למודל המופשט, ולכן ממוקמים בדרגות הנמוכות בהיררכיה (1990.(Acker, (1997) Hochschild מצאה כי בארגונים מסוג זה אין העובדים חשים כי ביכולתם לנהל חיי עבודה ומשפחה זה לצד זה. לעומתם, ארגונים נשיים מוגדרים, כארגונים בהם ננקטת מדיניות ידידותית למשפחה, המתבטאת בכמה דרכים: אחריות של העובד לשעות העבודה שלו, הגדלת מספר ימי מחלה, הקטנת והגמשת דעות העבודה, אספקת מעונות לילדי העובדים, שמירה על ילדי עובדים 5

15 חולים, הארכת חופשת הלידה, גמישות בחלקיות המשרה, אפשרות עבודה מהבית והבנת המתח בו העובד שרוי בניסיונו לאזן עבודה ומשפחה 1997) Hochschild,,Crouter & Mchale, 1993, יזרעלי,.(1997 מטרתה של בנימיני (2003) בראיונותיה היתה לעמוד על ההבדלים בעוצמת הקונפליקט שחוות הנשים שראיינה, וכן בפתרונות שהן בחרו בכדי להתמודד עימו. ניתוח הראיונות העלה מספר דפוסים. ראשית, נראה כי הגבולות בין עבודה למשפחה חדירים יותר בארגונים גבריים. שנית, לא נמצאו הבדלים בין המרואיינות בקבוצות השונות בכל הנוגע לתחום התנהלות המרואיינת בביתה ועם משפחתה. מכאן, כי הגורמים הקשורים למקום העבודה ולהתנהלות תוך כדי יום העבודה הם שמשפיעים על עוצמת הקונפליקט שחוות הנשים, ולא משתנים הקשורים למשפחה או לבית. שלישית, ניכר כי מהנדסות בארגונים גבריים הן הקבוצה החווה את הקונפליקט הרב ביותר, הן בעוצמת הרגשות השליליים והן ברמת התסכול מחוסר ההתאמה בין הזמן שהיו רוצות להקדיש למשפחתן לבין הזמן המוקדש בפועל. זאת ועוד, קבוצת נשים זו (מהנדסות בארגונים גבריים) מיקדה את תסכולה בממשק בין העבודה לבית, בעוד ששלוש הקבוצות האחרות מיקדו את תסכוליהן בעבודה או בבית, כלומר ביטאו הפרדה רבה יותר בין העולמות. הקונפליקט בו הן שרויות מתבטא בסתירה מעניינת שהציגו: הן מספרות כי היו רוצות לעבוד יותר שעות, כיוון שבמספר השעות "המועט" שהן עובדות הן כביכול "מחבלות" בסיכויי הקידום שלהן בארגונים הגבריים. לעומת זאת, אותן נשים ציינו, כי מקום עבודה אידיאלי הוא מקום בו עובדים פחות שעות. קבוצה זו נפגעת למעשה פעמיים: קיומה של המשפחה אינו מאפשר להן לעבוד את מספר השעות המצופה בארגונים אליהן הן משתייכות, אולם קיומה של העבודה מהסוג הזה אינו מאפשר להן להקדיש למשפחתן לפי רצונן. הפגיעה ההדדית התבטאה בצורה הברורה והחריפה ביותר בקבוצה זו. בנימיני (2003) שאלה את מרואיינותיה ישירות לגבי חווית הקונפליקט, ומצאה כי מבחינת משך הקונפליקט ותדירותו (יומיומי לעומת ממוקד באירועים כגון נסיעות לחו"ל) קבוצת המהנדסות מהארגונים הגבריים חוות את הקונפליקט הממושך והיומיומי ביותר, אחריהן קבוצת נשות משאבי האנוש מהארגונים הגבריים, ולאחריהן שתי קבוצות הנשים מהארגונים הנשיים. לסכום, בנימיני הראתה כי קיימים הבדלים בין פרופסיות, אולם אלו נעלמים בארגונים נשיים. מכאן, כי סוג הארגון, שתווך על ידי משתנה מספר שעות העבודה, היווה משתנה חשוב יותר ממשתנה המקצוע בקביעת עוצמת וחווית הקונפליקט עבור האימהות שראיינה. המחקר הנוכחי ירחיב את בדיקתה של בנימיני (2003), תוך שימוש בשיטת מחקר כמותנית (בעוד מחקרה היה איכותני). כמו כן, יתמקד המחקר בהבדלים בין פרופסיות ונטיות מקצועיות ולא בין ארגונים, אם כי תיבדק 6

16 מידת המוכוונות של הארגון לצרכי המשפחה של העובדת. ההבחנה בין קבוצות הפרופסיות השונות תתבצע במסגרת התיאוריה לבחירה תעסוקתית של הולנד (1997.(Holland,,1962, עולם המקצועות ונטיות תעסוקתיות התיאוריה התעסוקתית של הולנד (1997 (Holland,,1962,1985 מסייעת במיפוי עולם המקצועות (Vocational Interests) מחד, והנטיות התעסוקתיות מאידך. נטיות תעסוקתיות הן למעשה, העדפות לפעילויות חיים שונות (1943.(Strong, ההנחה היא, כי לכל נטייה תעסוקתית מקבילה "משפחת" מקצועות, ועל כן בחינת נטייתו של האדם משלימה ואינה מחליפה את בדיקת מקצועו. מתוך תיאוריות שונות לנטיות, יתמקד המחקר כאמור בתיאוריה של הולנד, שנבנתה על סמך ההנחה שנטיות מקצועיות הן ביטוי לאישיות. ואכן, מחקרים רבים ביססו קשר אמפירי בין נטיות תעסוקתיות לתכונות אישיות Mervielde,1997).(Costa, McCare & Holand 1984, De Fruyt & מעבר לכך, על סמך עדויות אמפיריות רבות 1972) Williams, (Spokane & Holland, 1995, Holland & Nichols,1964, הולנד טען כי ניתן לאפיין אנשים לפי מידת הדמיון שלהם לשישה טיפוסי אישיות. להלן תיאור קצר של ששת סוגי הטיפוסים שזוהו וכן ששת הסביבות התעסוקתיות & Holmberg (Gottferdson & Holland, 1996; Rosen, ) 1994.Holland, תיאור מפורט יותר מופיע בנספח מספר 2. הטיפוס הריאליסטי (Realistic) אדם מעשי וקונפורמי הנמשך לפעילויות ומקצועות הקשורים בשימוש במכונות, כלים וחפצים. נמנע מלעסוק ביחסים בין אישיים. מקצועות ריאליסטיים הם מקצועות טכניים, כמו לדוגמא: מקצועות ההנדסה והטכנאות. הטיפוס החקרני (Investigative) אדם אנליטי ובעל מיומנות בתחום האינטלקטואלי. נהנה מפעילויות ומקצועות הקשורים בחקר ובהבנת תופעות ונמנע מפעולות שכנוע או מכירה. מקצועות חקרניים כוללים מקצועות מדע וכן מקצועות הדורשים הבנה טכנית. לדוגמא: מקצועות בתחומי האקדמיה או הרפואה. הטיפוס האומנותי (Artistic) פתוח להתנסויות וחוויות, בעל דמיון מפותח ויכולת יצירתיות. נתפס כיוצא דופן, לא מסודר, רגיש ונמנע משיגרה ונהלים. מקצועות אומנותיים כוללים יצירה בתחומיה השונים כמו גם עבודה אינטלקטואלית ודורשים יכולת לביטוי רגשי. לדוגמא: מקצועות בתחום העיצוב והאומנות. הטיפוס החברתי רגיש לאחרים, ובעל מיומנות בתחום החברתי. נהנה מפעילויות ומקצועות (Social) הקשורים למתן ייעוץ ושירות לאחרים ונמנע מפעילויות בעלות אופי טכני או מכני. במקצועות חברתיים העבודה כרוכה בסיוע לאחרים. לדוגמא: מקצועות בתחום הפסיכולוגיה, החינוך והטיפול. 7

17 הטיפוס היזמי (Enterprising) בטוח בעצמו, חברתי ובעל מיומנויות שכנוע ומכירות. מקצועות יזמיים כרוכים מנהיגות ושכנוע לשם השגת מטרות אישיות וארגוניות. לדוגמא: מקצועות בתחום המכירה והניהול. הטיפוס הקונבנציונאלי/מנהלי (Conventional) מצפוני, מעשי ובעל מיומנויות בתחום המנהלי. נתפס כזהיר, שומר על החוקים, יעיל ומסודר. נהנה מפעילויות ומקצועות שיש בהם סטנדרטים ברורים ונהלים מסודרים. מקצועות קונבנציונאליים/מנהליים כוללים עבודה פקידותית ודייקנית. הולנד בנה טיפולוגיה יעילה שמטרתה אפיון אנשים על פי מידת הדמיון שלהם לששה טיפוסים אלו. ניתן להציג את ששת דפוסי הנטיות באופן גרפי בדיאגרמת המשושה: ריאליסטי Realistiv חקרני Investigative קונבציונאלי Conventional אומנותי Artistic יזמי Enterprising חברתי Social ישנם מספר מושגים הקשורים למודל המשושה וחשוב לבחון כאשר משתמשים בכלים של הולנד. :(Holland, 1985) עקביות: מונח זה מתאר את מידת הדמיון בין זוגות טיפוסים שתי נקודות סמוכות הן העקביות ביותר (לדוגמה, ריאליסטי וחקרני), שתי נקודות שנמצאות ברווח אחד זו מזו מייצגות רמת עקביות בינונית (לדוגמה, ריאליסטי ואמנותי), ושתי נקודות שמנוגדות זו לזו מייצגות רמת עקביות נמוכה (לדוגמה,,(2003) חקרני ויזמי). בהמשך לבחירת הפרופסיות של בנימיני והיות והמחקר הנוכחי מהווה תחילתה של בדיקה, באשר להבדלים בין מקצועות בחווית קונפליקט משפחה- עבודה, תבחנה במסגרת המחקר שתי קבוצות המקצועות בעלות מידת העקביות הנמוכה ביותר זו לזו: מקצועות ריאליסטיים (טכניים) מחד ומקצועות חברתיים מאידך. 8

18 הלימה: באופן דומה לחלוקת אנשים לפי מידת דמיונם לששת טיפוסי האישיות, הולנד בנה שישה מודלים של סביבות עבודה, כשכל סביבה הינה תיאור של אווירה הנוצרת על ידי טיפוסים המאיישים סביבה זו. אנשים Holland, ) מחפשים אחרי סביבות שתאפשרנה להם לבטא את מיומנותיהם, יכולתם, גישותיהם וערכיהם הלימה מוגדרת על ידי הולנד כמידת ההתאמה בין סגנון האישיות של האדם לבין סביבת העבודה.(1962 הנבחרת. כיוון שהמחקר הנוכחי עוסק בקונפליקט, הרי שיש לבדוק את מידת ההלימה, היות והיעדרה עלול להוות גורם נוסף לקונפליקט במקום העבודה. עם זאת, היות שמחקר זה אינו עוסק בבחירה תעסוקתית וההלימה מהווה בקרה בלבד, תיערך בדיקה "גסה" לגבי מידת ההתאמה בין הסיווג המקצועי לבין סיווג הנטיות עבור המשתתפות, כך שתיבחן מידת ההתאמה בין הסיווג המקצועי על ציר "אנשים-חפצים", כלומר עד כמה מקצועה של המשתתפת מערב עבודה עם אנשים או לחלופין עם חפצים (הסבר להלן), לבין הנטיות התעסוקתיות של אותו ציר "צירים" במשושה המשיך ומיפה את הנטיות התעסוקתיות של הולנד. לשיטתו, היות והמשושה של (1982) Prediger הולנד טומן בחובו שני מימדים, ניתן למפות את הנטיות התעסוקתיות תוך שימוש באותם מימדים, מיפוי שקיבל תמיכה אמפירית במחקריו. המימד הראשון, אנשים- חפצים, קשור למידה בה המקצוע מערב מטלות לא אישיות (כגון עיסוק במכונות, חומרים או כלים) לעומת מטלות בינאישיות (כל הקשור למחשבה על..., טיפול ב... או הכוונת אנשים) המימד השני, רעיונות- נתונים, קשור למידה בה המקצוע מערב מטלות תוך- נפשיות (כגון חשיבה, פעילות מנטאלית יצירתית, שימוש בידע ובתובנה) לעומת מטלות הקשורות לנתונים (כגון איסופם ושימורם). המחקר הנוכחי מבחין בין נשים שמקצוען ממוקם בקצה ה"אנשים" לבין נשים שמקצוען ממוקם בקצה ה"חפצים", ציון "אנשים- חפצים" יהווה המדד לנטייה התעסוקתית של כל משתתפת. 1.3 קשרים אפשריים בין מקצועות לבין קונפליקט הבדל אישיותי בין העוסקות בתחומים השונים והקשר שלו לקונפליקט דרך אחת לנסות ולשער מה יהיה טיבו של הקשר, שבין נטיות תעסוקתיות ובחירה תעסוקתית מחד, לבין קונפליקט משפחה- קריירה מאידך, יכולה להיות בעזרת בחינה תיאורטית של הקשר האישיותי בין המושגים. הולנד (1973) טען כי טיפוסי הנטיות הם למעשה טיפוסי אישיות. להלן פירוט של תכונות האישיות המאפיינות שתי הנטיות שתיבדקנה במחקר זה: S (חברתי) ו- R (ריאליסטי): 9

19 טיפוס S (הטיפוס החברתי): נעים, משתף פעולה, אמפתי, חברותי, עוזר, נדיב, אידיאליסט, טוב לב, סבלני, משכנע, אחראי, חברותי, בעל טקט, מבין וחם. טיפוס R (הטיפוס הריאליסטי): קונפורמי, דוגמאטי, מעשי, כן, לא גמיש, חומרני, נורמאלי, מתמיד, פרקטי, ריאליסטי, מאופק, חסין, אינו נוטה לתובנות. S כי טיפוסי מכאן, עוסקים הרבה יותר בקשרים בינאישיים, אחריות ודאגה לאחר ומכן עשויים R להיות מועדים יותר לקונפליקט. זאת ועוד, טיפוסי הינם מעשיים ולא נוטים לעיסוק ברגשות, ומכן יחוו וידווחו על פחות קונפליקט. עם זאת, יש להבחין בין חוויה ודיווח של קונפליקט ברמה האמוציונאלית, כפי שמודדים רוב כלי המחקר, לבין מדד של קונפליקט המוסק מהפער בין החלוקה הרצויה לבין החלוקה המצויה של הזמן והמשאבים בין תחומי חיים שונים, כפי שנמדדת בשאלת ה- 100, שהוזכרה לעיל. אבירם (2003) בדקה באמצעות שאלה זו ואחרות את הקונפליקט בקרב פסיכולוגים ופסיכולוגיות. מחקרה מצא כי בכל המדדים של קונפליקט, לרבות שאלה פתוחה, אמהות חוו קונפליקט במידה רבה יותר מגברים באופן משמעותי. אולם, רק בשאלת ה- 100, התגלה פער גדול יותר בין הרצוי למצוי בקרב גברים, ומכאן קונפליקט עז יותר. לכן, יתכן כי החוויה הסובייקטיבית-מודעת של הקונפליקט, ומדד אובייקטיבי- פחות מודע שלו, יניבו תוצאות שונות. היות והטיפוס הריאליסטי מעצם טיבו הוא טיפוס "גברי" יותר, הרי שניתן לצפות כי מדד זה יניב תמונה שונה משאר המדדים. ניסיון נוסף לקישור בין קונפליקט בית קריירה ובין טיפוסי הנטיות והמקצועות נעשה על ידי מחקרים אשר בדקו את הקשר בין טיפוסי נטיות ותכונות אישיות המתוארות במודל חמש הגדולות ) ה- Five.(Big מודל חמש הגדולות הינו ארגון היררכי, שעלה מתוך ניתוחי גורמים רבים, של תכונות אישיות בחמישה מימדים אורתוגונאליים המתחלקים לתתי תכונות (1991 Costa, :(McCrae & מוחצנות :(Extraversion) התכונה מתארת אנשים פעילים, אסרטיביים, אנרגטיים, נלהבים. פתוחים ודברנים. נעימות :(Agreeableness) אנשים המאופיינים בנעימות נוטים להתחבב על הזולת, לשתף עימו פעולה, לתת אמון, ולהיות אדיבים, סלחניים ונדיבים. מצפוניות( Conscientiousness ): תכונה זו מאפיינת אנשים הישגיים, שניתן לסמוך עליהם, מסודרים, יעילים, מאורגנים, מתוכננים, יסודיים ונכונים לעבוד קשה. נוירוטיות :(Neuroticism) תכונה זו כוללת חרדה, חוסר בטחון, הגנתיות, מתח ונטייה לדאגנות. 10

20 פתיחות לחוויות( Experience :(Openness to אנשים המאופיינים בכך נוטים להיות אינטליגנטיים, לא שגרתיים, בעלי דמיון, יצירתיים ומקוריים. אנשים אלו מסתגלים היטב לשינויים באופן גמיש ויצירתי. מחקרם של (2003) Barrick, Mount and Gupta עסק בקשר בין שני המודלים: מודל חמש הגדולות מחד ומודל ה- RIASEC של הולנד מאידך. כזכור, הולנד עצמו טען כי נטיות תעסוקתיות מהוות ביטוי גלוי של האישיות, ומטרתם של החוקרים היתה לסקור את כל אותם מאמרים העומדים על הקשר, בשיטת מחקר על R באופן שיטתי. היות והמחקר הנוכחי יתמקד במקצועות מסיווג יוצגו בלבד, ו- S (Meta- Analysis) הממצאים הנוגעים לשני תחומים אילו. מחקר העל כלל 21 מחקרים, שבוצעו על 41 מדגמים שונים, כך שנוצר מדגם בגודל 11,559 משתתפים. עבור כל תכונה הוצגו הקשרים עם טיפוסי הנטיות של הולנד, כאשר עבור כל צמד חושב מתאם ממוצע בין כל המדגמים, וכן מתאם, שעבר תיקון עבור טעויות דגימה. להלן מוצגים מתאמים מתוקנים משמעותיים וכן מתאמים מרובים משמעותיים: קשר בין תכונת המוחצנות לבין הטיפוס החברתי (0.29=r), (0.26=R). קשר בין תכונת הנעימות לבין הטיפוס החברתי (0.15=r), (0.15=R). קשר בין תכונת הנוירוטיות לבין הטיפוס החברתי בקשר שלילי (0.14=R). שאר המתאמים לא נמצאו מובהקים. לצד הניסיון לקשור בין תכונות אישיות לנטיות תעסוקתיות, נראה גם ניסיון לקשור בין קונפליקט.(2002) Wayne, Musisca and Fleeson משפחה- קריירה לבין תכונות אישיות במחקרם של מחקר זה (1985) התבסס על המודל של Greenhaus and Beutell לקונפליקט משפחה- קריירה. החוקרים טענו, כי ישנם שני פערים עיקריים במחקר לגבי קונפליקט משפחה- קריירה: בדיקה בנוגע להבדלים בינאישיים באופן בו אנשים מאזנים קריירה ומשפחה ומשפחה וקריירה (תוך שימוש במודל ה-,(Big five ובדיקת האפשרות שיש יחסי העשרה (facilitation) בין קריירה למשפחה. לעומת מושג הקונפליקט, מבחינת העשרה, לא קיימת מסגרת מושגים ברורה. לצורך מחקרם הוגדרה העשרה כ"מצב בו עקב מילוי תפקיד אחד, התפקיד השני מקודם". המחקר שיער דפוס שונה של השפעה של כל אחת מחמשת הגדולות על הקונפליקט ועל ההעשרה. להלן דפוסי הממצאים עבור התכונות הרלוונטיות למחקר זה, דהיינו תכונות הקשורות למקצועות R ו- S: 11

21 נוירוטיות- היות ומתח הוא רכיב עיקרי בתכונה זו, סבירה השפעה על מתח הקשור לעבודה ולמשפחה, שבתורם משפיעים על קונפליקט משפחה- קריירה. בנוסף, הנוירוטיים מקדישים זמן לדאגות ולכן פחות פנויים להשקעה בתחום העבודה והמשפחה ומנצלים את זמנם פחות טוב, מה שיוצר לחץ. אכן, נוירוטיות נמצאה קשורה באופן חיובי לקונפליקט, משני הכוונים. בנוסף, נוירוטיות קשורה בקשר שלילי חלש להעשרת הקריירה את המשפחה. מוחצנות- לאור רמת האנרגיה הגבוהה, אנשים מוחצנים מסוגלים להשלים יותר משימות בזמן נתון. בנוסף, עקב ההתמקדות בחיובי הם חווים פחות לחץ במצבים, ומכאן פחות קונפליקט הנשען על לחץ זמן או מתח. במחקר נמצא קשר בין מוחצנות לבין העשרה של קריירה את המשפחה ושל המשפחה את הקריירה, אולם לא נמצא קשר לקונפליקט. נעימות- עשויה זו תכונה להוביל להפחתת קונפליקטים בינאישיים, ומכאן לקונפליקט משפחה- קריירה מופחת. נעימות נמצאה קשורה בקשר שלילי לקונפליקט קריירה- משפחה אולם לא לקונפליקט משפחה- קריירה. עוד נמצא, כי נעימות ניבאה העשרה של משפחה את העבודה אך לא להיפך. כלומר, התכונות הקשורות ביותר לקונפליקט היו נוירוטיות, הקשורה בקשר חיובי לקונפליקט ושלילי להעשרה, מצפוניות, הקשורה באופן שלילי לקונפליקט ובאופן חיובי להעשרה, ומוחצנות ונעימות הקשורות שתיהן להעשרה. התכונות המתקשרות לקונפליקט נבדלות מהתכונות הקשורות להעשרה: נוירוטיות היתה קשורה לשני כיווני הקונפליקט אולם מעט מאוד להעשרה, בעוד שמוחצנות היתה קשורה לשני כיווני ההעשרה אולם לא לקונפליקט. כלומר, היכולת להרוויח ממצב הינה עצמאית מהקושי הטמון בו. לאור תיאורי הטיפוסים של הולנד והקשרים האמפיריים, ניתן לשער כי נשים העוסקות במקצועות "חברתיים" יחוו יותר קונפליקט קריירה- משפחה אולם גם ירוויחו יותר: כלומר יחוו יותר העשרה, בהשוואה לנשים ממקצועות "ריאליסטיים" הבדל במקורות הקונפליקט כלים שונים מתייחסים לעיתים רק לחלק ממקורות הקונפליקט. למשל, במחקרם של Grzywack and (2005) Butler נעשה שימוש בכלי למדידת קונפליקט בן 4 פריטים, אשר הן מבחינת תוכנם של הפריטים והן על פי הצהרת החוקרים, נוגעים למקורות המתח בעבודה, המקשים על התפקוד במשפחה. ממצא מעניין בהקשר למחקר הנוכחי עלה מבדיקת השפעתם של מאפייני העיסוק על קונפליקט והעשרה בין עבודה למשפחה. החוקרים סיווגו את המקצועות בעזרת ה- DOT (סיווג מקצועות של משרד העבודה האמריקאי), skills) (manipulative נמצא לסיווג בן 4 גורמים. הגורם השני מבין הארבעה, "מיומנויות פעולה בידיים" 12

22 א. ב. א. ב. כקשור בקשר שלילי לקונפליקט, כפי שנמדד במחקרם. מכאן, ניתן לשער כי נשים ממקצועות "ריאליסטיים", הכרוכים במיומנות פעולה בידיים, תדווחנה פחות על קונפליקט מבוסס מתח. זאת ועוד, לאור תכונת הנוירוטיות, המאפיינת יותר נשים ממקצועות חברתיים, ניתן לצפות לקונפליקט מבוסס מתח רב יותר בקרבן. בנוסף, הגורם הרביעי, "מיומנויות חברתיות" לא נמצא קשור לקונפליקט, אולם נמצא כקשור בקשר חיובי להעשרה. מכאן, כי יש לצפות שנשים במקצועות חברתיים, תרווחנה יותר מהעשרה בין תפקידים. 1.4 השערות המחקר:. בעלות נטייה תעסוקתית חברתית (הנוטות לכיוון "אנשים") תדווחנה על קונפליקט משפחה- קריירה רב 1 יותר ושונה במקורותיו לעומת בעלות נטייה תעסוקתית ריאליסטית (הנוטות לכיוון "חפצים"). ההבדל יהיה גדול ביותר בקונפליקט מבוסס מתח.. העוסקות במקצועות חברתיים תדווחנה על קונפליקט משפחה- קריירה רב יותר בכל מקורות הקונפליקט 1 לעומת העוסקות במקצועות ריאליסטיים. ההבדל יהיה גדול ביותר בקונפליקט מבוסס מתח.. בעלות נטייה תעסוקתית חברתית (הנוטות לכיוון "אנשים") תדווחנה על קונפליקט קריירה- משפחה רב 2 יותר ושונה במקורותיו לעומת בעלות נטייה תעסוקתית ריאליסטית (הנוטות לכיוון "חפצים"). ההבדל יהיה גדול ביותר בקונפליקט מבוסס מתח.. העוסקות במקצועות חברתיים תדווחנה על קונפליקט קריירה- משפחה רב יותר ושונה במקורותיו לעומת 2 העוסקות במקצועות ריאליסטיים. ההבדל יהיה גדול ביותר בקונפליקט מבוסס מתח. כאמור, נושא ההעשרה ייבדק באמצעות ניתוח תוכן לשאלה פתוחה. 3. בקרב העוסקות במקצועות ריאליסטיים ימצא פער גדול יותר בין החלוקה הרצויה לחלוקה המצויה בין תחומי החיים ב"שאלת ה- 100 ". 4. ימצא הבדל בתוכן תיאור הקשר בין מקצוע, עבודה ומשפחה של נשים ממקצועות חברתיים לנשים ממקצועות ריאליסטיים, כך שנשים ממקצועות חברתיים תדווחנה יותר על העשרה בין התפקידים. 5. בנוסף, תיבדק התלות בין כל ההשפעות לעיל לבין גישת הארגון לאימהות (תרבות ארגונית תומכת אימהות), שביעות הרצון מהעבודה, ונתונים דמוגראפיים ותעסוקתיים שונים, בניסיון לבודד את השפעות הנטיות התעסוקתיות ותחומי העיסוק השונים. 13

23 2 יטה ש. 2.1 משתתפות היות ובספרות מדווח שחוויית הקונפליקט משפיעה יותר על עבודתן של נשים, התמקד מחקר זה במשתתפות בלבד. כל המשתתפות היו אמהות העובדות למעלה מחצי משרה, בסך הכל נדגמו 98 נשים, מהן 46 מהתחום החברתי ו- 52 מהתחום הטכנולוגי. היות ונדיר למצוא נשים במקצועות ריאליסטיים "טהורים",IR RI הכוללים לרוב הפעלת כוח פיסי, נדגמו נשים ממקצועות ו- כלומר מקצועות הנדסיים וטכנולוגיים. נדגמו רק נשים נשואות עם ילדים ממקצועות פרופסיונאליים. מקצועות חברתיים שנדגמו כללו: פסיכולוגיות, עובדות סוציאליות, מורות, תרפיסטיות, נשות משאבי אנוש, גננות. מקצועות טכנולוגיים שנדגמו כללו: מהנדסות, כימאיות, ביולוגיות, פיסיקאיות, מתמטיקאיות, נשות מקצוע בתחום האינטרנט, מתכנתות, ארכיטקטיות, נשות אבטחת איכות.(QA) הדגימה נערכה על בסיס פנייה למקומות עבודה רלוונטיים ואזורים בהן קיים ריכוז של אימהות כגון גני ילדים. בנוסף, גויסו משתתפות דרך מודעות בפורומים שונים באינטרנט העוסקים בנושאי הורות, הנקה, וגידול ילדים. רשימת הפורומים מופיעה בנספח 4. להלן תיאור המדגם: טבלה 2.1 תיאור המדגם N טכ' גיל* מספר ילדים גיל הילד הבכור* גיל הילד השני רמת השכלה טווח כללי טכ' חב' כללי חב' כללי ממוצע טכ' חב' סולם רציף 1-4 סטיית תקן חב' טכ' כללי * משתנים בהם ההבדל בין הקבוצות נמצא מובהק במבחן t למדגמים בלתי תלויים. ניתן לראות כי מאפייני שתי הקבוצות דומים, למעט גורם הגיל, שניתן לייחסו להכשרה הארוכה יותר במקצועות החברתיים. גיל הילד הבכור קשור מאוד לגיל האם, ומכאן ההבדל במשתנה זה. 14

24 2.2 כלים: משתנים סוציו-דמוגראפיים בסוף השאלון הופיעו מספר שאלות לגבי פרטיהן האישיים של הנבדקות, כדוגמת גיל, גיל הילדים, השכלה ועוד, לצרכי בקרה. (ראה/י נספח 1). שאלון קונפליקט עבודה- משפחה (ראה/י נספח 1) השאלון נבנה על ידי (2000) Carlson, Kacmar and Williams ותורגם לעברית על ידי נייזברג-בורד (2003). השאלון נבחר לאחר שסקירה עדכנית של הנושא, ובפרט של כלי המחקר הנוגעים לקונפליקט עבודה- משפחה המליצה על שימוש בו לבדיקת הקונפליקט, בשל רוחב היריעה הנבדקת באמצעותו Herst, (Allen, השאלון מתייחס לקונפליקט באופן דו כיווני, כאשר מחצית מהפריטים בודקים.Bruck & Sutton, 2000) קונפליקט עבודה- משפחה (פריטים 1-9) והמחצית השנייה קונפליקט משפחה- עבודה (פריטים 10-18). בתוך כל כיוון, ישנה התייחסות לשלושת מקורות הקונפליקט המוכרים בספרות: זמן, מתח והתנהגות.(Greenhaus & Beutell, 1985) התשובות מצויות על סולם ליקרט בן 5 רמות, הנעות בין "נכון מאוד" לבין "כלל לא נכון". ציון גבוה פירושו רמת קונפליקט גבוהה, בעוד שציון נמוך פירושו רמת קונפליקט נמוכה. נתונים פסיכומטריים של הכלי: ביצעו ניתוח גורמים מאשרר על הכלי, בו עלו ששת המימדים (2000) Carlson, Kacmar and Williams 0.87 (שלושה מימדיםX שני כיווני הקונפליקט). מהימנויות עקיבות פנימית במחקרם היו כדלקמן: עבור קונפליקט עבודה- משפחה מבוסס זמן; 0.79 עבור קונפליקט משפחה- עבודה מבוסס זמן; 0.85 עבור קונפליקט עבודה- משפחה מבוסס מתח; 0.87 עבור קונפליקט משפחה- עבודה מבוסס מתח; 0.78 עבור קונפליקט עבודה- משפחה מבוסס התנהגות ו עבור קונפליקט משפחה- עבודה מבוסס התנהגות. בארץ, נייזברג-בורד (2003) 0.79 דיווחה על מהימנות של 0.83 עבור קונפליקט עבודה- משפחה ומהימנות של עבור קונפליקט משפחה- עבודה (עבור הנוסח המתורגם). המהימנויות שנמצאו במחקר הנוכחי נמוכות מעט מהמהימנויות שדווחו על ידי Carlson, Kacmar (2000) and Williams, ודומות מאוד למהימנויות שדווחו על מדגם ישראלי על ידי נייזברג-בורד (2003). להלן מהימנויות המדדים שנמצאו במחקר זה: 15

25 טבלה 2.2 מהימנויות עקיבות פנימית לשאלות הקונפליקט N המדד קונפליקט כללי קונפליקט עבודה- משפחה קונפליקט משפחה- עבודה קונפליקט עבודה- משפחה מבוסס זמן קונפליקט עבודה- משפחה מבוסס מתח קונפליקט עבודה- משפחה מבוסס מהימנות אלפא של קרונבך מס' פריטים התנהגות קונפליקט משפחה- עבודה מבוסס זמן קונפליקט משפחה- עבודה מבוסס מתח קונפליקט משפחה- עבודה מבוסס התנהגות תוקף מבחין נבדק על ידי בחינת המתאמים בתוך ניתוח הגורמים המאשרר בין גורם לגורם, היות ורק שני מתאמים היו גבוהים מ- 0.60, הסיקו החוקרים (2000 al., (Carlson et כי בוסס תוקף מבחין לכלי. "שאלת ה- 1992)"100 Ruiz, (Harpaz, Claes, Depolo & (ראה/י נספח (1 בשאלה זו, התבקשו הנבדקות לחלק 100 נקודות בין תחומים שונים בחיים, על פי מידת החשיבות שהן מייחסות לאותו תחום בחייהן. בהמשך, התבקשו הנבדקות לציין איזה אחוז של הזמן גוזל כל אחד מתחומים. ההנחה היא, שקונפליקט יתבטא בפער בין הרצוי למצוי, כלומר בין החשיבות היחסית לבין אחוז הזמן המוקדש בפועל לאותו תחום. כלי לבדיקת תרבות "ידידותית למשפחות" culture) (Family friendly (ראה/י נספח 1) בהמשך לבנימיני (2003), כלי זה איפשר לבדוק כיצד מאפייני הארגון מתקשרים לחוויית הקונפליקט. כלי זה כלל ארבעה פריטים, והוא תרגום של הכלי בו השתמשו Hyman, Baldry, Scholarios and Bunzel (2003). המדידה מתבצעת על סולם ליקרט בן 5 רמות, מחוסר הסכמה רבה (1=X) להסכמה רבה (5=X). החוקרים מדווחים על מהימנות עקיבות פנימית של 0.72 עבור ארבעת הפריטים. מיצוע ארבעתם נותן מדד אחד למידה בה הארגון מאפשר לעובדים חיי משפחה לצד העבודה, או לחלופין מקשה על העובדים בניהול שני 16

26 התפקידים זה לצד זה. מתוך כלי זה חושב תשובותיה לשאלון. שאלון נטיות מקצועיות לכל נבדקת ציון תרבות ארגונית תומכת אימהות, שהינו ממוצע את הטיפוסים השונים של הנטיות המקצועיות ניתן להעריך על ידי (SDS) Self Directed Search זה, בשאלון אדם מדווח העדפות לפעילויות, יכולות, עיסוקים ודירוגים עצמיים בכדי.(Holland, 1965) Barak and להעריך את התאמת האדם לכל טיפוס. השאלון תורגם על ידי שירות התעסוקה (שגיב, 1996). מציינים כי השאלון הותאם לתרבות הישראלית, נמצא מהימן (בגרסה העברית מהימנות (2002) Cohen מבחן חצוי של 0.88 על פי שגיב, (1996 ותקפותו בוססה Segal-) (Meir, Hadas & Noyfeld, 1997; Meir &.Halevi, 2001; Meir & Tzadok, 2000 השאלון מורכב מחוברת בת מספר עמודים, המחולקת על פי ששת טיפוסי הנטיות של הולנד, ולה חמישה חלקים: חלומות ושאיפות על המקצוע (חלק ובו נבדקים מתבקשים לציין באילו מקצוע היו בוחרים לולא היו מגבלות המציאות), פעילויות, כשרים, מקצועות והערכה עצמית (חלק הנחלק לשניים). בכל אחד מהחלקים, הנבדק בוחר עבור כל מששת הטיפוסים (ביצועי, חקרני, אומנותי, חברתי, יזמי ומנהלי) בפעילויות, כשרים וכך הלאה האופייניים לאותו תחום. בחלקים פעילויות, כשרים ומקצועות, חלקי הארי של השאלון, הנבדק משיב דיכוטומית ב"כן" או "לא" האם הוא אוהב (פעילויות), יודע (כשרים) או רוצה לעסוק ב(מקצועות). למשל, בחלק הפעילויות עבור הטיפוס החקרני, נשאל הנבדק האם הוא אוהב או רוצה ללמוד: לקרוא ספרים או שבועונים מדעיים, להשתתף בחוג לחקר היהדות, וכדומה. בחלק של הדיווח העצמי, הנבדק מתבקש לסווג עצמו ביחס לבני גילו על מספר כשרים, המקבילים לטיפוסי ה-,RIASEC על שתי סקאלות נפרדות עם שמות מעט שונים אך מקבילים. החוברת כוללת 228 פריטים המחולקים כדלקמן: פעילויות- 6 סקאלות בנות 11 פריטים כל אחת; כשרים- 6 סקאלות בנות 11 פריטים כל אחת; מקצועות- 6 סקאלות בנות 14 פריטים כל אחת. ציינון השאלון נעשה ע"י סיכום כל תשובות ה-"כן" בכל אחד מן החלקים ורישומם תחת כותרת הטיפוס האישיותי התואם לאותו החלק. לאחר מכן מבוצע חישוב סך כל הנקודות לגבי כל אחד מששת טיפוסי האישיות. לבסוף, חושב עבור כל משתתפת ציון "אנשים- חפצים". מטעמי זכויות יוצרים לא ניתן לצרף את הכלי. 17

27 שביעות רצון מהעבודה (ראו נספח 1) כלי זה נועד להעריך את שביעות הרצון של הנבדקות מרכיבים שונים בעבודתן. זאת, על מנת לערוך בקרה על השפעות שונות על קונפליקט, לצד ההשפעה המקצועית, שהיא מעניינו של המחקר. הכלי פותח על ידי (1992) Tsui, Egan and Oreilly וכולל 6 פריטים, עליהם מגיבות הנבדקות בסולם בין 1 (=מאוד לא מרוצה) ל- 5 (= מאוד מרוצה). מהימנות עקיבות פנימית של הכלי היתה 0.73 במחקרם של Tsui, Egan and Oreilly (1992) ו בנוסח המתורגם לעברית של הכלי (2003.(Carmeli, מתוך כלי זה חושב לכל נבדקת ציון שביעות רצון מהעבודה, שהינו ממוצע תשובותיה לשאלון. שאלות פתוחות ראשית, נשאלה שאלה פתוחה לגבי הדרך בה האישה רואה את הקשר בין מקצועה לבין שילוב עבודה- משפחה: " האם את מרגישה, כי קיים קשר בין מקצועך לבין האופן בו את משלבת את חיי המשפחה ואת חיי העבודה? במידה וכן, אנא פרטי מהו סוג הקשר." מטרתה של שאלה זו, היתה לנסות למצוא דפוסי השפעה שונים, אם חיוביים ואם שליליים (כלומר, אם קונפליקט ואם העשרה) בין עבודה לבין משפחה, בקרב העוסקות במקצועות שונים. ניתוח התשובות התבצע על ידי שתי שופטות באופן בלתי תלוי. לאחר הניתוח נערך דיון על מוקדי אי ההסכמה, ובמקרה שאי ההסכמה נותרה בעינה הועברו התשובות לניתוח על ידי שופטת שלישית. שאלה נוספת שנותחה באופן איכותני נוגעת לפירוט חלוקת התפקידים בין בני הזוג. דרך הניתוח היתה זהה לדרך הניתוח של השאלה הקודמת. לבסוף, נשאלו המשתתפות האם התפקיד או היקף המשרה השתנו בעקבות הפיכתן לאמהות. התשובות לשאלה זו נותחו על פי סוגי השינוי השונים. 2.3 הליך נדגמו אמהות עובדות ממקצועות חברתיים וטכנולוגיים. השאלונים נשלחו לנבדקות עם מעטפות מבוילות על מנת להשיבם. נבדקות שהעדיפו זאת, סימנו את תשובותיהן על גבי קובץ ושלחו אותו בדרך אלקטרונית. 2.4 ניתוח הנתונים בשלב הראשון, הומרו מקצועותיהן של כל הנבדקות לקוד הולנד, על פי המדריך The Dictionary of (occupational information network) וכן על פי אתר ה- O*NET online של Occupational Codes משרד העבודה האמריקאי. האות הראשונה של קוד ההולנד היא שאפיינה כל נבדקת לצורך המחקר הנוכחי 18

28 (כאשר יידגמו מקצועות מסווג S או R בלבד). כך, התקבלו שתי קבוצות נבדקות: קבוצה שמקצועה סווג כ- "R". וקבוצה שמקצועה סווג כ- "S" בנוסף, ציינון שאלון ה- SDS הניב קוד הולנד של נטייה תעסוקתית עבור כל נבדקת. מתוך ציינון זה, חושב לכל נבדקת ציון בסולם "אנשים- חפצים", המאפיין את נטייתה התעסוקתית של אותה נבדקת, לכיוון "אנשים" או לכיוון "חפצים". כזכור, התיאוריה של הולנד מחלקת את עולם המקצועות לשש קבוצות מקצועות, הממוקמות על גבי משושה, על פי מידת הדמיון בין הקבוצות. אחד הצירים המבחין בין קבוצות המקצועות הוא הציר "אנשים- חפצים", המאפיין עד כמה המקצוע כרוך בעבודה עם חפצים, לעומת עד כמה הוא כרוך בעבודה עם אנשים. T (1982) Prediger ציון חישוב "אנשים-חפצים" פי על נעשה ציוני המרת וכלל המקצועות לסולם (לאחר.T/P score= 2R+1I-1A-2S-1E+1C בדיקה כי הציונים מתפלגים נורמאלית) והצבה בנוסחה: ככל שהציון במדד יותר, גבוה זה כך הנטייה התעסוקתית של המשתתפת היא יותר לכיוון חפצים ופחות לכיוון אנשים. בשלב האחרון, נערכו ניתוח רגרסיה מרובה לניבוי ציוני הקונפליקט מתוך השיוך הקבוצתי- מקצועי. משתני בקרה בניתוח הרגרסיה היו היקף המשרה, שעות עבודה שבועיות, מספר וגיל הילדים, מידת העזרה שהאישה מקבלת בגידול ילדיה, מאפייני התרבות הארגונית ושביעות הרצון מהעבודה ונתונים דמוגראפיים. ניתוחי רגרסיה נוספים התבצעו באופן מקביל עבור שתי קבוצות המקצועות, על מנת לזהות את המשתנים המנבאים עבור כל סוג קונפליקט, בפרט לכל קבוצת מקצועות. 19

29 3. תוצאות בפרק זה יוצגו ממצאי המחקר. ראשית, תוצג סטטיסטיקה תיאורית, הן עבור המשתנים המנבאים והן עבור משתני הקונפליקט. שנית, תוצגנה תוצאות ניתוחי הרגרסיה המרובה, שהתבצעו על מנת לנבא את סוגי הקונפליקט השונים. בתחילה, יוצגו מודלים לניבוי הכוללים את משתנה סוג המקצוע כמשתנה מנבא. לאחר מכן, יוצגו מודלים שחושבו בנפרד עבור כל סוג מקצוע, כלומר באופן נפרד עבור נשים העוסקות במקצועות טכנולוגיים (להלן- "טכנולוגיות") ועבור נשים העוסקות במקצועות חברתיים (להלן- "חברתיות"). לאחר מכן, תוצגנה תוצאות משתני הפערים בין הרצוי למצוי מבחינת חלוקת הזמן בין העבודה למשפחה, עבור שתי הקבוצות. לבסוף, תוצגנה תוצאות הניתוחי האיכותני, כלומר, תימות שעלו מקריאת התשובות לשאלות הפתוחות, ושכיחויותיהן של תימות אילו בקרב כל אחת מהקבוצות. 3.1 סטטיסטיקה תיאורית עבור משתני המחקר השונים להלן תיאור משתני המחקר, משתנים תלויים בטבלה 3.1 ומשתנים בלתי תלויים בטבלה 3.2, הן עבור כלל המדגם והן עבור שתי הקבוצות ("טכנולוגיות" ו"חברתיות") בנפרד. 20

30 טבלה 3.1 תיאור משתני המחקר (משתנים בלתי תלויים): טווח ממוצע סטיית תקן סולם N חב' טכ' כללי חב' טכ' כללי משתנים היקף משרה בלתי שעות עבודה תלויים שבועיות* שכר* שכר בן/בת הזוג מס' מקורות עזרה* תרבות ארגונית תומכת אמהות שביעות רצון מהעבודה * משתנים בהם ההבדל בין הקבוצות נמצא מובהק במבחן t למדגמים בלתי תלויים. כללי טכ' חב' כללי טכ' חב' רציף

31 מהטבלה ניתן לראות, כי קיימים הבדלים, חלקם מובהקים, בין ה"חברתיות" לבין ה"טכנולוגיות", חלקם מובהקים, במשתני הרקע במחקר. במשתנה היקף המשרה אין הבדל מובהק בין הקבוצות, אולם ניתן לראות פער גדול בין השונויות, כך שהפיזור בקרב ה"חברתיות" רב יותר. על אף היעדר ההבדל המובהק בהיקפי משרה, קיים הבדל מובהק במשתנה שעות עבודה שבועיות (שעות רבות יותר עובדות ה"טכנולוגיות"), כך שניתן לראות כי הגדרת השעות עבור היקף משרה מסוים שונה בין שני סוגי המקצועות. בהתאם, גם במשתנה השכר נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות, שוב לטובת ה"טכנולוגיות". המשתנה האחרון בו נמצא הבדל מובהק הוא משתנה מספר מקורות עזרה, כך שה"טכנולוגיות" נעזרות ביותר מקורות. 22

32 טבלה 3.2 משתנים תלויים תיאור משתני המחקר (משתנים תלויים) (כל המשתנים נמדדו בסולם 1-5) טווח N טכ' כללי חב' טכ' כללי קונפליקט כללי קונפליקט עבודה- משפחה קונפליקט משפחה- עבודה* קונפליקט עבודה- משפחה מבוסס זמן קונפליקט עבודה- משפחה מבוסס מתח קונפליקט עבודה- משפחה מבוסס התנהגות* קונפליקט משפחה- עבודה מבוסס זמן קונפליקט משפחה- עבודה מבוסס מתח קונפליקט משפחה- עבודה מבוסס התנהגות* * משתנים בהם ההבדל בין הקבוצות נמצא מובהק במבחן t למדגמים בלתי תלויים. חב' ממוצע כללי טכ' חב' חב' סטיית תקן טכ' כללי

33 ניתן לראות מהטבלה, כי עבור כל מדדי הקונפליקט, נטיית המשתתפות היתה לסמן תשובות במרכז הסולם, כאשר הממוצעים נעים בטווח ניתן לראות עוד, כי במדדי קונפליקט עבודה- משפחה השונים כלל לא נוצל מלוא הטווח (1-5), וכך גם במדדים המרוכזים (קונפליקט כללי, קונפליקט עבודה- משפחה, קונפליקט משפחה- עבודה). ממצאים אלו מראים על קושי בהבחנות בין סוגי קונפליקט שונים ובין קבוצות במדגם הנוכחי, בעזרת כלי זה. מבלי להתייחס ל ההבדלים בניבוי, ניתן לראות כי למעט קונפליקט עבודה- משפחה מבוסס מתח, בכל שאר סוגי הקונפליקט ממוצעי ה"טכנולוגיות" גבוהים מממוצעי ה"חברתיות". בשלב הבא תבחן האם קיימת יכולת ניבוי מובהקת למשתנה הקבוצה על משתנים אלו. 3.2 סטטיסטיקה הסקתית ניתוח הנטיות התעסוקתיות מתוך שאלון הנטיות התעסוקתיות עליו השיבו הנבדקות, חושב עבור כל משתתפת ציון "אנשים- חפצים", כפי שהוסבר בחלק השיטה. ציון זה משקף את מידת העדפתה של אותה משתתפת לעיסוק באנשים בעבודתה, לעומת עיסוק בחפצים. מבחן t למדגמים בלתי תלויים מצא הבדל מובהק בציון "אנשים- חפצים" בין משתתפות "טכנולוגיות" SD=33.53),32.31=M) לבין משתתפות,"חברתיות" SD=31.81),27.10-=M) [0.0001>p,8.66-=(89)t]. כלומר, נשים במקצועות חברתיים אכן נטו יותר לכיוון "אנשים" לעומת נשים במקצועות טכנולוגיים, שנטו יותר לכיוון "חפצים", באופן מובהק. בתרשים הבא, ניתן לראות את ההתפלגות הדיפרנציאלית של ציון "אנשים- חפצים" עבור שתי קבוצות המקצועות. 24

34 ב. תרשים מס' 1 התפלגות ציון "אנשים-חפצים" עבור קבוצת "הטכנולוגיות" ועבור קבוצת "החברתיות" 12.5 ט ונכ גול R/I Frequency תוי ח תרב group S 2.5 תוי * R_total_T + I_total_T - A_total_T - 2 * S_total_T חפצים ציון אנשים-חפצים אנשים התרשים לעיל, ממחיש את תוצאותיו של מבחן ה- t שנערך: ניתן לראות, כי בכל הנוגע לציון "אנשים- חפצים", קבוצת ה"טכנולוגיות" וקבוצת ה"חברתיות" שייכות לשתי התפלגויות נפרדות, כך שההתפלגות של ה"טכנולוגיות" נוטה יותר לכיוון "חפצים", בעוד שההתפלגות של ה"חברתיות" נוטה יותר לכיוון "אנשים". בהתאם לכך, בניתוחי רגרסיה שהתבצעו, משתנה הקבוצה ומשתנה ציון "אנשים- חפצים" ניבאו באופן דומה מאוד את סוגי הקונפליקט השונים, ועל כן לא מוצגים עיבודים נפרדים עבור שני משתנים אלו. הדמיון בין שני סוגי הניתוחים בבניית המודלים היה הן באיתור המשתנים המנבאים במודל, והן באחוזי השונות המוסברת שלהם, כך שלא אותר ערך מוסף להצגתם של שני סוגי הניתוחים. כלומר, תוצאות הרגרסיה תתייחסנה רק לניתוח הבדלים בין מקצועות. כזכור, התחלקו השערותיי בין ניבוי מתוך מקצוע לבין ניבוי מתוך נטייה תעסוקתית. בשל הדמיון הרב, אציג רק את התוצאות הנוגעות לחלק ב של ההשערות, דהיינו ניבוי מתוך מקצוע. השערה 1. טענה כי נשים העוסקות במקצועות חברתיים תדווחנה על קונפליקט משפחה- קריירה רב יותר בכל מקורות הקונפליקט לעומת נשים העוסקות במקצועות טכנולוגיים, כשההבדל יהיה גדול ביותר בקונפליקט מבוסס מתח. 25